החוק לצמצום השימוש במזומן
חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 החוק קובע הגבלות על שימוש במזומן ובשיקים החל מיום 1 בינואר 2019.
החוק קובע סמכות להטלת עיצום כספי בעת הפרת הוראות החוק החל מיום 1 ביולי 2019.
השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את ה"דלק" המניע את הכלכלה השחורה. "כלכלה שחורה" או "כלכלת צל" (shadow economy) הינה נתח הפעילות הכלכלית שאינו מופיע בתמ"ג. הפעילות הבלתי חוקית המשויכת לכלכלה השחורה מגוונת וכוללת העלמות מס, פעילות פלילית, הלבנת הון, מימון טרור וכיוצא באלה.
הכלכלה השחורה בישראל מביאה לנזק ישיר אובדן הכנסות ממסים המוערך בעשרות מיליארדי ש"ח מדי שנה ולנזקים עקיפים שאינם כלכליים: העדר שיוויון בנטל תשלום המסים, הגדלת הנטל על אזרחים שומרי חוק, פגיעה בלכידות החברתית והחוסן הלאומי, ערעור שלטון החוק וסדרי הממשל פגיעה בצמיחה כלכלית ותחרות חופשית.
קיים קשר הדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון, לבין השימוש במזומן. קשר זה נובע מהיותווו של המזומן אנונימי, קל ונוח לשימוש שיכול לפעול רחוק מעניהן של רשויות אכיפת החוק.
אמצעי תשלום נוסף המקל על העלמות מס והלבנת הון הוא סחר בשיקים ובפרט הסבת שיק בלא שם הנפרע (שיק על החלק) המאפשר העברת השיקים באנונימיות מ"יד ליד" בלא תיעוד פרטי המסב והנסב.
החוק קובע הגבלות על שימוש במזומן ושיקים אשר אינם ברי אכיפה על ידי המערכת הפיננסית המהווה שומר הסף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
דוגמה:
עסקה שסכומה 18,000 ש"ח- תקרת המזומן בגינה 1,800 ש"ח
עסקה שסכומה 180,000 ש"ח- תקרת המזומן בגינה 11,000 ש"ח
החוק קובע מגבלה על שימוש במזומן – שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ;
עוסק לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן החוק קובע הגבלות על שימוש במזומן ושיקים אשר אינם ברי אכיפה על ידי המערכת הפיננסית המהווה שומר הסף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
החוק קובע הגבלות על שימוש במזומן ושיקים אשר אינם ברי אכיפה על ידי המערכת הפיננסית המהווה שומר הסף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
אדם לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה, או כהלוואה בסכום העולה על 11,000 ש"ח.
החוק קובע מגבלה על שימוש בצ'קים קובע כי עוסק לא ייתן ולא יקבל במסגרת עסקו תשלום בשיק בלי ששמו נקוב בו כנפרע או נסב וכי אדם שאינו עוסק לא יקבל ולא ייתן שיק העולה על 5,000 ש"ח בלי ששם מקבל התשלום נקוב בשיק כנפרע, או כנסב לפי העניין.
החל מיום 1 ביולי 2019 לא יפרע תאגיד בנקאי, בנק הדואר, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שיק שמתקיימות לגביו אחת מאלה:
- אם שם הנפרע אינו נקוב בשיק;
- אם השיק שיק מוסב והסכום הנקוב בו עולה על 10,000 ₪ ומתקיים בו אחד מאלה:
- לא נקובים בשיק השמות של המסב והנסב ומספר תעודת הזהות של המסב;
- השיק הוסב יותר מפעם אחת, למעט-
- היסב שנועד לתקן פרטים כפי שיקבע שר האוצר
- לאחר ההיסב הראשון השיק הועבר לתאגיד בנקאי, בנק הדואר, או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לשם פירעונו.
- אם ההיסב לגוף פיננסי מפוקח.
- אם לאחר ההיסב לגוף פיננסי מפוקח השיק הוסב מהגוף פיננסי מפוקח אחד לאחר פעם אחת בלבד.
נקבע בהוראת שעה כי החוק לא יחול עד ליום 1 בינואר 2021 לגבי מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית (גמ"חים).
נקבע כי עוסק יתעד את אמצעי התשלום באמצעותם שילם תשלום או קיבל תקבול.
לשם פיקוח ממונה רשאי לדרוש מכל אדם למסור לו שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית המזהה אותו, לדרוש מל אדם למסור לו ידיעה או מסמך הדרושים לו למילוי תפקידו, להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה למילוי תפקידו, לרבות כלי תחבורה כשהוא נייח ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי החוק רשאי מפקח לחקור כל אדם הקשור לעבירה או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור, לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור, לבקש מבימ"ש צו חיפוש.
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראת מהוראות החוק המהווה עבירה.
שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
לשם הגדלת היקף השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, רשאי שר האוצר לקבוע כללים לחייב עוסקים בהחזקת אמצעי ייעודי המשמש לקריאת כרטיסי חיוב או לסליקת אמצעי תשלום אלקטרוני אחר, ובלבד שלא יחייבו להחזיק יותר מאמצעי ייעודי אחד.
